מפגן כוח של המחתרת הבאסקית, 2008 (מתוך ויקיפדיה)

איך לסיים סכסוך לאומי, ולהישאר בחיים

המחתרת הבאסקית (אט"א) לחמה במשך עשרות שנים לעצמאות והרגה בדרך מאות חפים מפשע. בחודש שעבר החליטה להניח את נשקה ולמסור אותו לרשויות. פרופ' אלברטו ספקטורובסקי, שתיווך בעבר בשיחות השלום בינה לבין ממשלת ספרד, מסביר מדוע החליטה לוותר על שאיפות העצמאות, ומה הדמיון בין הסכסוך שם לסכסוך כאן

באפריל האחרון הודיעה המחתרת הבאסקית אט"א (ETA, ראשי תיבות בספרדית של "ארץ הבאסקים והחופש"), שהיא מוסרת לרשויות צרפת את מאגרי הנשק שברשותה. לאחר מאבק מזוין בן יותר מ-40 שנים בממשלות ספרד, במהלכן נהרגו 827 בני אדם בפיגועים שביצעה, הארגון החליט להניח את הנשק, במובן הכי מילולי. ומאז שמסרה אט"א את רשימות תכולת הנשק שברשותה, הספיקה ממשלת צרפת לפשוט על כשלושה טונות וחצי של נשק, חומרי נפץ ותחמושת, שככל הנראה יושמדו.

המחתרת הבאסקית הוקמה ב-1959 כזרוע הצבאית של המפלגה הלאומנית הבאסקית בחבל הבאסקים בספרד, מתוך מטרה להקים מדינה סוציאליסטית עצמאית בחבלי הארץ הבאסקיים בצפון ספרד ובדרום צרפת. "לבאסקים, קבוצה אתנית עם זהות לאומית נפרדת מזו הספרדית, יש מעמד של אוטונומיה בתוך ספרד עם פרלמנט עצמאי", אומר פרופ' אלברטו ספקטורובסקי, מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, "אבל לצד המפלגה השלטת, שאיננה בהכרח בעד עצמאות לבאסקים, אלא יותר בעד שימור האוטונומיה, יש פלג פוליטי של כ-12% מהבאסקים שרוצה עצמאות – ובתוכו נמצאת אט"א, שניהלה עד לאחרונה מאבק מזוין ואלים בעד עצמאות מספרד".

כמו הקטלונים, גם הבאסקים דוכאו לאורך עשרות שנים תחת הדיקטטורה של פרנקו, זאת בשל שאיפתם לבדל עצמם על בסיס תרבותי ולשוני. וכמו ארגוני התנגדות קטלוניים, גם אט"א, שלחמה בדיכוי הפרנקיסטי, זכה כתוצאה לאהדה מסוימת בתחילת דרכו. לשיא הגיע העניין כאשר אט"א חיסלה את סגנו של פרנקו, לואיס בלאנקו, ב-73', באמצעות פצצה שהוטמנה במנהרה מתחת לכביש שעליו נסעה מכוניתו והופעלה בשלט רחוק.

"אלא שמה שקרה אחר כך", ממשיך פרופ' ספקטורובסקי, "זה שספרד עברה מדיקטטורה לדמוקרטיה והעניקה לקבוצות הלאום, לרבות הבאסקים, מעמד של קהילה אוטונומית שממלאת כמעט את כל הפונקציה של מדינה עצמאית, גם אם בלי עצמאות דה-פאקטו. למרות זאת, אט"א המשיכה לפעול, ובאופן אלים. כך שעם השנים התמיכה בה הגיעה רק מפלג קטן של באסקים, ובוודאי שלא היתה כלל-ספרדית".

פרופ' אלברטו ספקטורובסקי

אז מה היתה הסיבה שאט"א לא הסתפקה באוטונומיה, כמו מרבית הבאסקים, ואף הגבירה את המאבק האלים?

"יש לארגון הגיון פנימי, כמו שיש לקבוצות גרילה וטרור רבות, שגורס שאם הקבוצה האתנית שואפת לעצמאות, מדינת האם מעניקה עצמאות חלקית ומרבית הקבוצה מרוצה מזה – דינו של המצב להישאר כפי שהוא ולא להגיע אף פעם לעצמאות מלאה. על כן יש לערער על המצב הקיים, גם אם הוא נחשב טוב במדדים חיצוניים. באופן פרדוקסלי, האויב הגדול של אט"א זה שהמצב של העם הבאסקי בתוך ספרד מצוין מבחינה כלכלית ולאומית, בדומה אגב לקטאלונים. בשונה מהם, הקטאלונים לא הפעילו אלימות כמעט אף פעם".

אז אם כך, למה הגישה שלהם לאורך שנים היתה של הכל או כלום?

"הפלג של אט"א תמיד היה בעד עצמאות, אבל היה ויכוח פנימי בתוך המפלגה אם צריך ללכת לכיוון פוליטי או מלחמתי. בזמנו הם חשבו שהדרך הכי טובה היא של מאבק מזוין, שמטבעו הוא מאבק של 'הכל או כלום'. היום הם הגיעו לפירוק כי הם הגיעו למסקנה שהכלים צריכים להיות פוליטיים ולא מלחמתיים. כל מחתרת שחושבת שמאבק מזוין ישחרר אותה מבחינה פוליטית, מחליפה את האסטרטגיה אם היא מגיעה למסקנה שאין בו יותר תועלת. זו גם המסקנה שהגיע אליה אש"ף לפני אוסלו".

הפרות זכויות אדם משמעותיות

הבאסקיות היא אתניות ותיקה ביותר: כבר ב-218 לפנה"ס, לאחר שכשלו הרומים בניסיונותיהם לכבוש את האזור ההררי בחבל הבאסקים (הם עשו זאת רק כעבור מאות שנים), העניקו לשוכני ההרים הללו את השם "באסקים". בעשורים האחרונים, עם הקמתו של האיחוד האירופי, נחלשה אט"א, בשל חששם של הבאסקים לאבד את הזכויות שהעניק האיחוד לאזרחי ספרד – זאת לאחר שהאיחוד איים כי יעשה זאת במידה שהמיעוטים האתניים בספרד יחליטו להתנתק ממדינת-האם.

פיגוע של אט"א במדריד, 2006 (מתוך ויקיפדיה)

כך שהיום פעולות הטרור של אט"א עשויות להיראות רחוקות משהו, אבל לאורך שנים הן מיררו את חייהם של לא מעט ספרדים. וגם של באסקים: אט"א הרגה לא מעט אנשים שראתה בהם משתפי פעולה. "בשנות ה-90 היתה למחתרת תקופה שבה ניסתה להכריח את הציבור הבאסקי להשתתף במאבק שלהם", מספר ספקטורובסקי, "אז הם הרגו הרבה אנשים בתוך החבל וזה התחיל להכביד על הציבור הבאסקי, בנוסף לציבור הספרדי".

איך ממשלחת ספרד התמודדה איתם?

"ממשלת ספרד פעלה בגישה מאוד נקודתית נגד הטרוריסטים, אבל מצד שני גם פעלה נגד פעילים פוליטיים לא אלימים. מה שחיסל את אט"א בסופו של דבר היה חוק המפלגות הפוליטיות ב-2002, שאומר שאם המפלגה תומכת בטרור או לא מגנה את הטרור, אז היא מוצאת אל מחוץ לחוק ואפשר לעצור את פעיליה. זה חיסל את אט"א".

זה חוק שעמד בקריטריונים של מדינה מערבית דמוקרטית?

"ככה ככה. הטענה, כמו תמיד, היתה שזו דמוקרטיה מתגוננת שנלחמת בטרור".

והחוק גרם להפרות של זכויות אדם, בעיני הקונצנזוס הבינלאומי?

"בטח. הרבה אנשים שמעולם לא החזיקו נשק נכנסו לכלא ל-30 שנים כי הם היו מקושרים. החוק גם גרם להשתקה ולפגיעה בחופש הביטוי, משפט כמו Viva ETA למשל נחשב להתבטאות בעד הטרור. כך הספרדים השתיקו גם את חברי המפלגה וגם את העשרה אחוזים בציבור הבאסקי שתמכו בה".

הצעד הבא – פירוק

לאורך השנים נרשמו ניסיונות רבים להשיג הפסקת אש שכשלו, ואף נחתמו מספר הסכמים שלא החזיקו מים. ב-2011, כשהארגון היה בשפל לאחר שרבים מפעיליו נעצרו, הוא החל להראות סימני כניעה וחתר לסיום הסכסוך. לבקשת אט"א, קמה אז קבוצת מתווכים שתדון בתנאים להסדר בינה לבין ממשלת ספרד. פרופ' אלברטו ספקטורובסקי היה אז בחצי שבתון באוניברסיטה בחבל הבסקים, ובשל היכרותו עם הפוליטיקה הבסקית, כמו גם עם הניסיון המעשי שלו בשיחות קאמפ-דייויד ב-2000 בין הישראלים לפלסטינים, הוזמן להשתתף בקבוצה.

"אט"א פנתה לאסטרטגיה של משא ומתן וקראה לנו כדי שנעזור להם להוציא את המקסימום מעמדתם החדשה, אלא שהממשלה הספרדית לא היתה מוכנה לשום פשרה. כשהבינה אט"א שאין לה ממש מנוף במשא ומתן, משום שהתמיכה העממית של הבאסקים לא נתונה לה, היא נשארה עם הדרישה הסימבולית להעביר את 200-250 האסירים הבאסקיים, שפוזרו בבתי כלא ברחבי ספרד, לבתי הכלא בחבל הבאסקים. אני אישית חשבתי שזו דרישה מינימליסטית לחלוטין, אבל ספרד לא היתה מוכנה לשלם גם את המחיר".

אלא שהפתרון כבר היה בשלב הזה מעבר לפינה. עוד באותה שנה הודיעה אט"א, בטקס מיוחד במעמד מזכ"ל האום לשעבר, קופי ענאן, שהיא מפסיקה חד-צדדית את פעילותה האלימה. כעבור כמחצית עשור, הודיעה אט"א את הודעתה הנוכחית על מסירת הנשק, ערב הבחירות האחרונות בצרפת.

"אני חושב שאחרי השלב הנוכחי של פירוק מנשק, השלב הבא, הבלתי נמנע, הוא פירוק הארגון, ולו משום שכבר יש קואליציה של מפלגות לאומיות עם אידיאולוגיה זהה".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

חדשות חוץ כללי מגזין        
{ לכתבה "איך לסיים סכסוך…" התפרסמה תגובה אחת }

1 {אביטל}

הכותבת תותחית!

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות