זיגי שחר

חבל שאי אפשר ללכת עירומים: היכרות עם טרנד ה"עירום החברתי"

לזיגי שחר יש אג'נדה: שכולנו נלך עירומים, בכמה שיותר הזדמנויות. לשם כך הוא הקים לפני שלוש שנים את עמותת "פשטות", המקדמת עירום חברתי. מה זה אומר? סרטים, הצגות, מפגשים חברתיים - כולם בעירום. שחר טוען שהפעילויות הללו לא מיניות ושאין ממש הבדל בינן לבין על האש עם המשפחה, ושהערכים שהם מקדמים הם חירות וקבלת האחר

"אנחנו מארגנים מגוון אירועים של עירום חברתי. יש אירועים שארגנו בבריכה או בים ויש אירועים שארגנו בפאבים ובתיאטראות", מספר זיגי שחר, מייסד עמותת 'פשטות'. מה זה "עירום חברתי", אתם שואלים? "לדוגמה, אחד האירועים שעשינו היה הצגה שהקהל צופה בה בעירום. גם ההצגה עצמה כללה כמובן חלקים עם עירום אמנותי ולוותה בווידאו-ארט שכולל קטעי עירום בהם מככבים הפעילים של התנועה".

'פשטות – תנועה לעירום חברתי' היא עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה לפני שלוש שנים על ידי זיגי שחר במטרה ליצור לגיטימציה חברתית רחבה לעירום במרחב הישראלי. ההשראה, כמו בהרבה מקרים, היא מעבר לים: "ברחבי אירופה ובמקומות רבים בעולם, עירום נתפס כדבר טבעי ונוח, אבל בישראל השמרנית זה נתפס כטאבו וכחטא. אנחנו מנסים להעביר מסר שעירום הוא לא דבר שצריך להתבייש בו".

וכך, מדי חודש, תנועת 'פשטות' מארגנת אירוע קונספט כלשהו, כאשר הקו המחבר בין כלל אירועים הוא, כפי שוודאי ניחשתם, שהם מועברים בעירום, או כוללים חלקי עירום. "אנחנו רוצים לשנות את דעת הקהל הכללית לגבי עירום בכלל ולגבי עירום חברתי בפרט (נודיזם)", אומר שחר. "אנחנו רוצים שאנשים יבינו שזה לא דבר שלילי. העירום גורם לאנשים לעבור תהליך של קבלה עצמית, הוא מעודד אנשים להיפתח ומעניק תחושת חופש עצומה. את הערכים האלה אנחנו רוצים לייצא לקהל הרחב". האירועים אגב פתוחים לקהל הרחב על מנת "לספק לאנשים שמסתקרנים בחוויית העירום החברתי את הסביבה המתאימה להתנסות בה, ללא חשש, ולהבין את מה שתחושת העירום מעניקה לנפש".

זה, מבחינת שחר, לב העניין – השימוש בעירום כאמצעי למימוש החופש האישי, לא למימוש המיניות. "אנשים שמתנסים בחוויית העירום החברתי מבינים מהר מאוד עד כמה הוא לא מיני, או לא בהכרח מיני. אנחנו עושים אירועים שהם בעירום, והם לא יותר מיניים מפיקניק משפחתי בפארק. האווירה בהם מאוד חברית ופתוחה. כתוצאה מהעירום אנשים פתאום מסתכלים אחד לשני בעיניים. הוא גורם לאנשים להיות כנים הרבה יותר, כי כשהם בעירום המסכות שלהם יורדות.

"זה גורם לאנשים להרגיש שהם יכולים לבטא את עצמם בצורה אמיתית והם מרגישים יותר אותנטיים. אתה מרגיש שהרבה יותר קל להכיר ולהתחיל לדבר עם אנשים בצורה הזאת כי כולם אותו דבר בלי המסכות והמחסומים של הבגדים. בגלל זה רואים הרבה פעמים חיבורים מאוד לא טבעיים, כמו למשל עורך דין שמתחבר לאיש רוח – חיבור שלאו דווקא היה קורה בסיטואציה אחרת".

אנחנו מסוגלים לאהוב את עצמנו בזכות העירום של אחרים

זיגי שחר הוא בן 40, ובניגוד למה שאולי הייתם מצפים, הוא נשוי פלוס שתי בנות, עימן הוא מתגורר בגבעת עדה. עד לפני מספר שנים עבד בתחום ההיי-טק, עד שהחליט לעשות סוויץ' והפך לקואצ'ר שמדריך אנשים כיצד להפוך את החיים שלהם לטובים יותר. אפשר לומר שהוא מנתץ בדמותו ובחזותו החיצונית את רוב הסטראוטיפים שהייתם עשויים להעלות על הדעת בהקשר של אדם שמשימת חייו היא להרבות עירום בעולם.

"באופן אישי, אני יכול להעיד שחווית העירום השפיעה עליי מאוד", הוא אומר. בעבר היה לי ממש קשה ליצור קשרים עם אנשים, ובעקבות העירום נפתחו לי לגמרי את החיים החברתיים. לפתע הצלחתי ליצור קשרים עם אנשים רבים ונהיה לי הרבה יותר קל לייצר תחושת אינטימיות בשיחות. זה תרם לי מאוד ברמה החברתית".

השאלה היא, האם האירועים האלה, שאתה מציג כשיא החופש, לא יוצרים בעצמם סינון טבעי, לטובת קהל הרבה יותר חטוב ומעוצב?  

"ממש, אבל ממש, לא. לאירועים שלנו מגיעים עשרות אנשים, מכול הגדלים ומכול הגילאים. יש אנשים עם נכויות ואנשים עם צלקות לא נעימות – וזה לא מפריע לאף אחד. ורק שם הם יכולים להרגיש שבאמת מכילים אותם ואוהבים אותם, ללא קשר לשאלה איך הם נראים. זה מסייע להרבה אנשים ללמוד לאהוב את הגוף שלהם כפי שהוא, בלי צורך להחביא חלקים שקשה לנו להשלים איתם.

"אתה לומד כך על המגוון האנושי ומפנים שרוב בני האדם לא נראים כמו אותם דוגמנים מהטלוויזיה. אתה מגלה שכול גוף שונה מהאחר, ושגוף מושלם זה שקר גדול שמנסים למכור לנו. בזכות העירום של האחרים אנחנו הרבה פעמים מסוגלים לאהוב את עצמנו יותר ואכן אחרי האירועים שלנו אנשים שאני מדבר איתם מביעים שביעות רצון גדולה יותר מעצמם ומהחיים שלהם".

כשאנשים רואים אחרים מתפשטים, זה עושה להם חשק להיות עירומים

הפעם הראשונה שבה שחר עצמו התנסה בחוויית עירום חברתי היתה לפני שש שנים, כשהשתתף עם חבריו במיצג שערך בים המלח האמן הבינלאומי ספנסר טוניק. במיצג צולמו 1,200 גברים ונשים על רקע ים המלח כשהם עירומים לגמרי. "זה פשוט היה מדהים עבורי לראות 1,200 איש מכול המינים והסוגים, משתחררים מהבגדים במהירות ובקלילות בלתי נתפסת. זה הרגיש כל כך טבעי ואמיתי – ומבחינתי זה היה אירוע מכונן", הוא מספר.

מתוך עמוד הפייסבוק של "פשטות"

מהניסיון האישי שלך וממה שאתה חווה באירועים של 'פשטות', איך אנשים מרגישים בפעם הראשונה שהם מגיעים לאירוע כזה, בפעם הראשונה שבהם הם צריכים להוריד את הבגדים?

"דבר ראשון עבורי אישית העירום היה יחסית קל כי כבר מגיל צעיר הרגשתי מאוד פתוח עם הגוף שלי. אבל בדרך כלל אנשים שמגיעים אלינו לראשונה חוששים מאוד ורואים את זה עליהם. מהרגע שהם נכנסים, הם מתחילים לגשש עם העיניים בניסיון להבין לאן הם הגיעו, איך הם צריכים להתנהג ומתי צריך להתפשט. כדי להקל עליהם אנחנו מבהירים להם שהכול בסדר ושייקחו כמה זמן שהם רק צריכים.

"יש מבחינתם איזשהו חשש להוריד את הבגדים, איזו מבוכה, אבל אז, כשהם רואים את כולם מתפשטים – זה בדרך כלל עושה להם חשק להתנסות בעצמם. באופן מפתיע אנחנו רואים שלרוב האנשים זה ממש קל בסופו של דבר ולוקח להם בין חמש לעשר דקות עד שהם מרגישים בנוח ומתפשטים".

מה הטיפים שלך להתנסות הראשונה עם עירום חברתי?

"קודם כול, אני ממליץ פשוט לבוא ולראות. אם לא תרגישו בנוח להתפשט – זה בסדר גמור. מקסימום, אם זה יהיה מביך מדי, הפסדתם כמה עשרות שקלים כדי לנסות חוויה חדשה ולהבין אם היא מתאימה לכם. מעבר לזה, אתם לא צריכים לעשות שום הכנות מוקדמות חוץ מלהירשם ולהגיע. לדעתי ההנאה מהעירום קיימת בכולנו באופן טבעי ואנחנו רק צריכים את הסביבה שבה הוא אפשרי".

סביבה בטוחה לנשים

בשנים האחרונות סוגיית ההטרדות המיניות נוכחת יותר ויותר על סדר היום הציבורי. לא עבר לך בראש החשש שאתם יוצרים קרקע פורייה להטרדות כאלה? גם ככה החברה שלנו מתקשה בהתמודדות עם מיניות.

"דווקא אצלנו המצב הפוך וזה קיים הרבה פחות. הנשים אצלנו מרגישות ויודעות שהסביבה של המפגשים היא אחת הסביבות הכי בטוחות, ויש שם הרבה פחות הטרדות מאשר בחברה הלבושה. הסיבה לכך היא שהאווירה באירועים נורא לא מינית. אנשים שמגיעים בגלל חרמנות ילכו משם מהר מאוד כי אין שום קשר למין. בנוסף, אנחנו קהילה שמאוד מודעת לנושא של ההטרדות ומבחינתנו זה בלתי נסבל. אנשים שלא יודעים להתנהג, שלא מכבדים מרחב של בן אדם ואת החופש שלו – פשוט לא יהיו באירועים שלנו".

אתם פועלים בצורה מסוימת במטרה להבטיח שלא יגיעו לאירועים שלכם מטרידים?

"קודם כול, עוד לפני האירוע, אנחנו מנסים לסנן אנשים שזה המטרה שלהם. אנחנו מבהירים לאנשים מה טיב האירוע ושאין בו שום עניין של מיניות. בנוסף, לפני האירוע מנסים לסנן אנשים שמצורת הפנייה שלהם אלינו עולה תחושה שהמטרה שלהם היא מין. לדוגמה: אנשים ששולחים תמונות עירום מיניות לפייסבוק של המארגנים. מעבר לזה יש נשים בתנועה שמדווחת לנו ישר על כול גבר שמתנהג בצורה מטרידה ואז אנחנו יודעים להרחיק אותם מיידית מהאירוע ולמנוע מהם להגיע לאירועים הבאים".

מה הכוונה התנהגות מטרידה? יש איזה כללים שהמשתתפים צריכים להקפיד עליהם?

"יש כמה כללים בסיסיים מאוד וכלליים מאוד. ראשית, צריך להקפיד על מבט מכבד ולהקפיד לא לנעוץ מבטים באחרים. שנית, כול מגע מתבצע רק בהסכמה ולא נוגעים באף אחד בלי שהוא מרשה. ובנוסף, מכבדים את המרחב האישי של כול אחד ומתנהגים זה לזה בצורה נעימה וחברותית".

לא מתרגשים ממירי רגב

לפני כחודש נושא העירום עלה לכותרות כששרת התרבות מירי רגב כשהודיעה שבכוונתה להפסיק לממן מופעים שמכילים קטעי עירום אמנותי. האמירה הזאת קוממה מין הסתם את שחר – שגם חושש שיהיו לה השלכות מעשיות על פעילויות העמותה בראשה הוא עומד – אבל הוא ו'פשטות' החליטו לעשות לרגב בצעד מפתיע ומעניין: "הזמנּו אותה לבוא לאירוע שלנו וללמוד באמת מה זה עירום חברתי. לראות שהערכים שלנו חיוביים. ובכלל, בחברה שבה מציגים כל כך הרבה אלימות, דווקא הטבעיות של הגוף היא דבר שצריך לכבד".

מתוך אירוע של "פשטות"

מאיפה אתה חושב שההתקפה שלה על עירום מגיעה? שזה עניין דתי פשוט? היא הרי חילונית גמורה.

"אני לא חושב שזו באמת ההשקפה שלה. לא נראה לי שעירום באמת מאיים עליה. אני חושב שהמטרה היתה לומר דברים שימצאו חן בעיני הקהל שלה, יעסיקו את התקשורת וישרתו מטרות פוליטיות. היא ניסתה לפנות לקהל המסורתי. הדבר שהכי פגע בי במה שהיא אמרה, היה כשהיא הציגה אותנו כחסרי ערכים וזה ממש לא נכון. אני אדם ערכי אדם שעוסק בערכים – ערכים של השלמה עצמית וקבלת האחר. הלוואי שהשרה ושהמדינה יעודדו את הערכים האלה, במקום לעודד ערכים שמפלגים בין קבוצות ומפרידים בין אנשים כפי שהם עושים היום".

הסערה הזו סביב נושא העירום האומנותי השפיעה עליכם או על הפעילות שלכם? משהו השתנה בעקבותיה?

"הדבר האירוני הוא שהגברת רגב עזרה לנו מאוד. לפני התקרית מרבית התגובות שקיבלנו היו חיוביות מאוד אבל אחריה העניין בנו עלה משמעותית. היא לקחה את הנושא היחסית שולי הזה והעלתה אותו לסדר היום, וככה יצא שהתבטאויות שלה העלו את החשיפה לנושא העירום החברתי והאמנותי. מאז התקרית מעל 700 איש חדשים נחשפו לדף הפייסבוק שלנו והתחילו לעקוב אחרינו. מירי רגב עשתה לנו שירות אדיר".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין כותרת*

הטרדות מיניות יחסים בין המינים כללי מגדר מגזין תרבות       
{ לכתבה "חבל שאי אפשר…" לא התפרסמו תגובות }

{ הוספת תגובה }

* כתובת המייל לא תופיע בתגובות