המחקר על פריון ומשפחה במרכז למדעי האוכלוסייה מתמקד בדפוסי הפריון הייחודיים של ישראל ובהשלכותיהם החברתיות והכלכליות. ישראל נחשבת ל״אנומליה דמוגרפית״. משך עשורים רבים נראים במדינהשיעורי הפריון הגבוהים ביותר מבין מדינות ה־OECD, בזמן שרבות ממדינות המערב חוו ירידה מתמשכת בפריון. 

המחקר בתחום בוחן כיצד דתיות, מבנה המשפחה, מגדר, מדיניות רווחה ונורמות תרבותיות מעצבים את דפוסי הילודה וחיי המשפחה בישראל. 

ברמה האקדמית, החוקרים מבקשים להבין מדוע הירידה בפריון בישראל נעצרה בניגוד למדינות מערביות רבות אחרות, וכיצד הדתיות הפכה לאחד המנבאים החזקים ביותר של התנהגות דמוגרפית. המחקר עוסק גם בשינויים בהרכב המשפחה ובהשלכותיהם על העברות בין־דוריות, ביקוש לדיור, נגישות לאמצעי מניעה ולהפלות, מערכות החינוך ושירותי הרווחה. התחום משלב דמוגרפיה, סוציולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה ומדיניות ציבורית, במטרה להבין כיצד מתקבלות החלטות ברמת הפרט ומשק הבית — החלטות המעצבות מגמות רחבות יותר ברמת האוכלוסייה.